גונן אללוף

משרד עורכי דין

 

התחברות לחברים

בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו ברע001569/08
 
בפני: כב' השופט שאול שוחט תאריך: 30/12/2008
       
 
 
בעניין: בורשטיין צחי  
  ע"י ב"כ עו"ד פלץ יורם מבקש
  – נ ג ד –  
  1. משכן בנק פועלים למשכנתאות בע"מ
2. עו"ד שבתאי חגי
ע"י ב"כ עו"ד לירז גונן-אלאלוף
 
3. רובינשטיין שלמה חן
4. רובינשטיין דנה
ע"י ב"כ עו"ד עדי כלפון
 
 
 
 
 
משיבים
 
 
פסק-דין
 
בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בתל אביב (הרשם נמרודי יגאל), מיום 22.5.2008, בתיק הוצאה לפועל 01-30283-00-9.
 
העובדות הצריכות עניין
 
  1. בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב מתנהלים הליכים למימוש משכון על נכס מקרקעין מסוג נחלה הנמצא בכפר טרומן (להלן: "הנכס"). את הנכס רכש המבקש. לצורך רכישת הנכס נטל המבקש הלוואה בס"ך של 285,000 ₪ מהמשיב 1. להבטחת התחייבות המבקש להחזר ההלוואה נרשם, ביום 15.2.00, משכון מדרגה ראשונה לטובת המשיב 1 בלשכת רשם המשכונות וכן נרשמה התחייבות לרישום משכנתא במנהל מקרקעי ישראל - על זכויות המבקש בנכס.
 
המשיב 1 אינו הנושה היחידי של המבקש. למבקש מספר נושים, בתיקי הוצאה לפועל שונים, במסגרתם הוטלו במרוצם השנים עיקולים (וכן אף שעבוד נוסף) על זכויות המבקש בנכס.
 
  1. משפיגר המבקש בהחזרי ההלוואה פתח המשיב 1, ביום 11.4.2000, בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון על הנכס. ב"כ המשיב 1, הוא המשיב 2 (להלן: "כונס הנכסים"), התמנה ככונס נכסים לנכס. צו המינוי הומצא למבקש ביום 11.10.2000. ביום 28.11.2007 ניתן לבקשת כונס הנכסים צו מינוי כונס מתוקן (עקב שינוי במספרי החלקות של הנכס) וזאת ללא התנגדות מצד המבקש.
 
במרוצת השנים מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל ניסה המשיב 1 להגיע להסדרים שונים עם המבקש לתשלום החוב – אך המבקש לא עמד בהסדרים. לאור מצב דברים זה החל כונס הנכסים בהליכי מכירה של הנכס, לאחר שהתראה אחרונה בעניין נשלחה למבקש ביום 8.10.2007.
 
  1.  לצורך מכירת הנכס, קיבל כונס הנכסים חוות דעת שמאי. על בסיס חוות הדעת, אשר העריכה את שווי הנכס ב- 250,000$ בהפחתה של 15% במימוש מהיר, פרסם כונס הנכסים הזמנה להציע הצעות. לאחר שהתקבלו הצעות לרכישת הנכס (אשר הגבוהה בהן היתה בס"ך 262,000$) הזמין כונס הנכסים את המציעים השונים ואף את המבקש להליך התמחרות. בהתמחרות, אליה לא טרח המבקש להופיע, זכו המשיבים 3-4 שהצעתם עמדה על ס"ך 1,041,118 ₪ בתוספת תשלום למנהל מקרקעי ישראל המוערך בכ-200,000 ₪ אותו לקחו על עצמם.
 
  1. ביום 16.3.08 הגיש כונס הנכסים לכב' ראש ההוצאה לפועל בקשה לאישור מכירת הנכס למשיבים 3-4 עפ"י הצעתם. ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מאותו היום, רשם בפניו את הצעת המשיבים 3-4 לרכישת הנכס תמורת סך של 1,041,118 ₪ והפנה את הבקשה לתגובת המבקש (החייב) תוך שהוא נותן בידו את האפשרות לפדות את הנכס תמורת תשלום זה לכונס הנכסים תוך 10 ימים. המבקש הגיש תגובתו ביום 9.4.08 (נספח ב' לבר"ע) בה הציע לשלם אך ורק את החוב למשיב 1 נשוא תיק ההוצל"פ (לרבות הוצאות הכינוס) במזומן ובאופן מיידי לצורך סגירת התיק. באשר לנושיו האחרים, הבהיר המבקש, כי אלו רשאים לפעול למימוש הנכס "בהתאם לדרכים המוקנות להם בחוק אולם לבטח לא באמצעות כונס הנכסים שמונה לבקשת הבנק". על דברים אלו חזר המבקש אף בתגובתו לתגובת המשיב 1 מיום 4.5.08 (נספח ג' לבר"ע) בה חזר על הצעתו לתשלום יתרת החוב למשיב 1 במזומן על מנת שהליכי הכינוס יסתיימו וציין, כי לגישתו נושים "צדדי ג' יכולים ככל שרצונם בכך לפעול למימוש הנכס בעצמם ולא לרכב על הליכי הכונס של הזוכה בתיק זה".
 
  1. ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 22.5.08, דחה את הצעת המבקש לביטול הליכי הכינוס תמורת תשלום החוב למשיב 1 בלבד ואישר את מכר הנכס למשיבים 3-4 על פי הצעתם.
 
מכאן בקשת רשות הערעור.
 
בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי המכר (בש"א 10691/08) שהגיש המבקש במסגרת הבר"ע נדחתה, לאחר קבלת תגובת כל הצדדים, בהחלטה מנומקת מיום 27.7.08 (מפי סגנית הנשיא כב' השופטת מיכל רובינשטיין). בדיון שהתקיים בבר"ע ביום 18.9.08 נתן בית המשפט (כב' השופטת שטופמן) רשות ערעור ונקבע כי בקשת רשות הערעור תידון כבערעור. דיון בערעור נקבע ליום 22.12.2008. לאור התפתחות זו קבע ראש ההוצל"פ בהחלטה מיום 4.12.2008, כי בשלב זה לא יתן אישור בדבר העברת הזכויות בנכס ע"ש הקונים על מנת ליתן ביד המבקש שהות (עד ליום 31.12.08 לכל המאוחר) לקבל מבית משפט של ערעור צו מתאים לעיכוב השלמת רישום הזכויות בנכס. בין לבין, המשיבים 3-4, פעלו בהתאם להסכם המכר ושילמו את מלוא תמורת המכר לידי כונס הנכסים.
 
ההחלטה וטענות הצדדים
 
  1. בהחלטתו נשוא הערעור דחה ראש ההוצל"פ, כאמור, את בקשת המבקש להפסקת הליכי המכר וכינוס הנכסים בתמורה לפדיון חובו למשיב 1 בלבד ואישר את המכר למשיבים 3-4. ראש ההוצל"פ נימק החלטתו זו בעובדה, כי לבד מהחוב למשיב 1 (שהוא נושה מובטח של המבקש) המבקש חייב חובות נוספים לנושים נוספים, שחלקם אף הודיעו זה מכבר, כי בדעתם לפעול לפרעון החוב כלפיהם באמצעות הנכס. בהחלטתו ציין ראש ההוצל"פ, כי "משעה שמונה ב"כ הזוכה לכונס נכסים, הוא משמש נציגם של כלל הנושים ועליו לפעול לטובת כלל הנושים, על כל הכרוך והמשתמע מכך" (ס' 2 להחלטה).
 
  1. טענות ב"כ הצדדים בכתבי טענותיהם הן טענות ארוכות ומפורטות. בישיבת יום 22.12.2008 מיקד ב"כ המבקש את הטענות עליהן הוא עומד ופירט אותן לפרוטוקול הדיון. בתמצית, טוען המבקש כי שגה ראש ההוצל"פ בהחלטתו עת סבר, כי הכונס מייצג גם נושים אחרים של המבקש. לגישת המבקש, משמונה כונס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל שפתח המשיב 1 כנגדו – רשאי המבקש לשלם את החוב למשיב 1 ולבטל את מינוי הכונס ואין נפקא מינה אם למבקש (החייב) נושים אחרים בתיקים אחרים אם לאו. המבקש טוען כי הגיע עם שני נושים, שפנו אל כונס הנכסים ב"תביעות חוב", להסדר והם מוותרים על מימוש הנכס ע"י כונס הנכסים. בנוסף – הצעת המבקש לפדיון החוב למשיב 1, שהוא נושה מובטח על הנכס, רק מייטיבה עם יתר הנושים כי נותנת בידם נכס "נקי יותר" וסלולה בידיהם הדרך לפעול לממש את הנכס אם ירצו בכך. המבקש מדגיש את זכותו כחייב לפדות את הנכס, שהינה "זכות חוקתית" לגישתו, וגוברת על זכות הקונים (המשיבים 3-4) שידעו עת הציעו הצעתם כי יש הליך תלוי ועומד בעניין.
 
  1. המשיבים טוענים מנגד, כי יש לקיים את המכר על פי האישור שנתן ראש ההוצאה לפועל וכי אין מקום להתערב בהחלטתו. ב"כ המשיבים 1-2 הדגישה, כי עת מונה המשיב 2 ככונס נכסים הופך הוא לפקיד בית המשפט, גם אם קודם לכן ייצג את אחד הנושים, ורואים אותו כנאמן לטובת כלל הנושים. מאחר ולחייב נושים נוספים (אף מעבר ל-2 הנושים שפנו לכונס הנכסים בתביעת חוב וגם לגביהם לא יכלה ב"כ המשיבים 1-2 לאשר כי המבקש הגיע עמם להסדר וכי אינם דורשים את המשך הכינוס) אשר חלקם אף הצהירו, כי מעוניינים במימוש הנכס – טוב עשה ראש ההוצאה לפועל שראה אף את טובתם לנגד עיניו. ב"כ המשיבים 1-2 אף ציינה, כי עת ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ נשוא הערעור ואושר המכר – לא היו לחייב כל הסדרים עם נושים שלא לממש את הנכס (ב"כ המבקש אישר זאת בעמ' 7 ש' 24-26 לפרוט').
 
ב"כ המשיבים 3-4 טען, כי בנסיבות העניין גוברת זכותם של המשיבים 3-4 על זכות המבקש לפדיון הנכס. המשיבים 3-4 שילמו את מלוא התמורה בגין המכר ע"י הלוואה שלקחו ושינו מצבם לרעה. הסכום ששילמו המשיבים 3-4 גבוה באופן משמעותי מהערכת שווי השמאי את הנכס ועל כן יש לומר, כי עסקת המכר שאושרה הינה "עיסקה מצויינת" שבוצעה ע"י כונס הנכסים ויש בתמורה שתתקבל בכדי לכסות הרבה מעבר לחוב כלפי משיב 1 ולהותיר בידי המבקש (או יתר נושיו) סכום ניכר.
 
דיון והכרעה
 
  1. סבורני כי צדק כב' ראש ההוצאה לפועל כאשר סרב להצעת המבקש לפדיון הנכס ולביטול הליכי המכר והכינוס תמורת תשלום החוב למשיב 1. הגם שאין חולק, כי כונס הנכסים מונה למימוש הנכס בתיק ההוצאה לפועל שפתח המשיב 1 למימוש המשכון, בגין חוב של המבקש כלפיו, מן המפורסמות היא שאדם שמונה ככונס נכסים הופך הוא לפקיד בית משפט גם אם קודם לכן ייצג ודאג אך לאינטרסים של אחד הנושים, ורואים אותו כנאמן לטובת כלל הנושים. הייטיב לתאר זאת כב' השופט בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל – הליכים והלכות" (מהדורה שישית, כרך ב') בעמ' 661 שם נאמרו הדברים הבאים, תוך הפנייה לפסיקה תומכת:
 
"אדם שמונה לכונס נכסים הופך לפקיד בית המשפט גם אם ייצג קודם לכן את אחד הנושים, ורואים אותו כנאמן לטובת החברה והנושים המובטחים. וברור שהוא חייב לפעול לפי הוראות בית המשפט. בדרך של גזירה שווה אנחנו מחילים הוראה זו גם על הליכי מינוי בהוצאה לפועל. הכונס הוא עושה דברו של ראש ההוצאה לפועל, והוא חייב לדאוג לעניינים של כלל הזוכים שנושים בחייב בחובות פסוקים (ע"א 1034/92 רמות זיכרון בע"מ נ' ד"ר וולף ואח', דינים עליון כ"ח 350; השופט א.גרוניס: ה"פ (ב"ש) 30/90 המ' 877/93 עוף הנגב בע"מ (בכינוס נכסים) ע"י עו"ד מ.קירש וא' חביב כונסי הנכסים, פ"מ תשנ"ד (ג) 345). " (הדגשות שלי ש.ש.)
 
  1. הפסיקה שפורטה לעיל, אותה הייטיב להביא כב' השופט בר אופיר בספרו כתימוכין, הינה חד משמעית ואינה משתמעת לשתי פנים. כך בע"א 1034/92 הנ"ל נאמר מפורשות, כי משמונה כונס נכסים "מוטלת עליו חובת אוביקטיביות במלוי תפקידו ואין הוא צריך לקדם את האינטרסים של הגורם אשר מטעמו הוצע ככונס, שהרי אחרת תהיה בכך פגיעה באינטרסים של נכסי הכינוס או של נושים אחרים". באותו הקו המשיך גם כב' השופט גרוניס בדברים שאמר בהמ' 877/93 הנ"ל, שנאמרו בהקשר אחר אך ישימים לענייננו: "כונס נכסים אינו רשאי להתעלם מהאינטרסים של מעורבים אחרים, פרט לנושה המובטח שעל פי בקשתו הוא מונה. כך למשל, אם הנכס המשועבד משמש כבטוחה אף לטובת נושה אחר, שדרגת עדיפותו נמוכה יותר, הרי ההחלטות בענין המימוש יכולות להשפיע באופן ישיר על הנושה האחר. על כן, יש להתחשב אף בענינם של גורמים נוספים ואין להתייחס אך ורק לאינטרס של הנושה המובטח שיזם את הליכי הכינוס."
 
הן בבקשת המבקש והן בתגובתו שהיתה בפני כב' ראש ההוצל"פ, עת נתן זה את החלטתו, והן בבר"ע זו ובעקרי הטיעון מטעם המערער, לא הביא ב"כ המבקש כל תימוכין מן הפסיקה או מהספרות המשפטית שיש בה כדי לסתור את ההלכה הנ"ל או לסייגה בנסיבות המקרה עסקינן. אף טענת ב"כ המבקש בישיבת יום 22.12.08, כי ההלכה הנ"ל חלה רק משמונה כונס הנכסים בתיק פשיטת רגל (עמ' 10 לפרוט') נטענה בעלמא ואינה עולה בקנה אחד עם התימוכין שפורטו לעיל.
 
  1. העולה מן המקובץ - החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל שדחתה את הצעת החייב לכיסוי החוב למשיב 1 והוצאות הכינוס בתמורה לביטול הליכי המכר והכינוס מן הטעם, כי למבקש נושים נוספים, שחלקם אף הודיעו כי בדעתם לפעול לפרעון החוב באמצעות הנכס, ניתנה בדין. כל החלטה אחרת הייתה חוטאת לתפקיד כונס הנכסים. טענת ב"כ המבקש, כי בבקשתו (שנדחתה ע"י כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו) יש כדי להייטיב עם יתר הנושים מאחר ותיתן בידם (לאחר מחיקת המשכון לטובת המשיב 1 שהוא נושה מובטח כנגד תשלום חובו במזומן), בסופו של דבר, נכס "נקי יותר" - אינה מדוייקת. עם כל הכבוד הראוי – מי שם את ב"כ המבקש כדוברם של יתר נושיו? האם לבקשתו-הצעתו אותה הביא בפני כב' ראש ההוצל"פ טרם זה נתן את החלטתו צירף הוא הסכמה של כל יתר נושיו לביטול הליכי הכינוס? ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו ראה לנגד עיניו את כל נושי החייב (ואין מחלוקת כי מדובר במספר נושים – די בעיון בנוסח הרישום של הנכס שצורף לתגובת המשיבים 1-2 כדי לראות כי רשומים על הנכס 6 עיקולים שונים וכן משכון נוסף מלבד זה שלטובת המשיב 1) ואין חולק כי עת ניתנה ההחלטה לא הגיע המבקש להסדר עם מי מהם שעניינו הסכמה לביטול הליך הכינוס. בנסיבות אלו הרי שקיימת חזקה שטובת הנושים הינה למימוש הנכס ע"י כונס הנכסים ולא קבלת נכס "נקי יותר",בפרט לאור העובדה כי הנכס נמכר בסכום גבוה משמעותית מהערכת השמאות שלא נסתרה, סכום שיש בו כדי להותיר כספים רבים ליתר הנושים לאחר כיסוי החוב למשיב 1. משמונה כונס נכסים לנכס קם אינטרס הסתמכות לכלל הנושים כי כונס הנכסים יפעל אף לטובתם למימוש הנכס – גם אם הם לא היו אלו שביקשו את מינויו ונקטו בדרכים אחרות לגביית חובם.
 
  1. זכותו של המבקש-החייב לפדות את המשכון, המעוגנת בהוראת סעיף 13 (א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 הקובע, כי "החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו, והוא אף אם יש קביעה אחרת,בהסכם המישכון" מוצתה בנסיבות הענין. משהחליט כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו נשוא הערעור (שכאמור לעיל – מצאתי אותה מוצדקת ונכונה) לאשר המכר למשיבים 3-4 ומשאלו עמדו בהוראות הסכם המכר ושלמו את כל התמורה לה התחייבו – הרי שזכות הפדיון העצמי של המשכון כבר אינה בידי המבקש. בעניין זה אפנה לפסק הדין שניתן בע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ, פ"ד כ"ו(1) 793, 800 (1972), שם נאמרו דברים היפים אף לענייננו:
 
 
"קבלת הטענה, שהוראות סעיף 13 לחוק מאפשרות לחייב לפרוע חוב לנושה בכל עת שהיא, עד להעברת הנכס על שם הקונה, תביא לידי כך, שקונה בהוצאה לפועל יהיה צפוי לנזקים כבדים, שלא באשמתו, גם אם הוא מילא את כל הדרישות של החוק והתקנות. טול מקרה, שקונה שילם את המחיר של הנכס במלואו במשרד ההוצאה לפועל ולשם כך מכר נכס שלו, אך יום לפני ביצוע ההעברה הגיע החייב להסדר עם הנושה, וזה אישר שקיבל את החוב במלואו. האם במקרה כזה מוצדק יהיה להגיד לאותו קונה שיטול את כספו בחזרה וישא בנזק הכרוך בכל הענין? חוששני שפירוש זה של הוראות סעיף 13 לחוק המשכון יביא לידי כך, שכל אדם השומר נפשו יתרחק מהשתתפות במכירות בהוצאה לפועל, ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים, שנכסיהם יימכרו במחירים ירודים, בהעדר חוג קונים מתאים."
 
  1. מאחר וקבעתי, כי החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל שלא לקבל הצעת המבקש לפדיון הנכס ולביטול הליכי המכר והכינוס בתמורה לתשלום החוב למשיב 1 בלבד מוצדקת ונכונה, ולאור החלטתי כי זכות הפדיון העצמי של המבקש מוצתה בנסיבות העניין עוד טרם ההחלטה נשוא הערעור (עם סירובו להצעת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 16.3.2008 לפדיון הנכס) הרי שהמסקנה המתבקשת היא, כי אין בשלב זה כל התנגשות זכויות בין זכויות של המבקש-החייב בנכס לזכויות של המשיבים 3-4 שהמכר להם אושר כדין ושלמו את מלוא התמורה בגינו. כפועל יוצא מכך מתייתר הצורך לבחון טענות ב"כ המשיבים 3-4 באשר לשינוי המצב לרעה של המשיבים 3-4 וטענות ב"כ המבקש באשר ל"איזון הראוי" לגישתו בין זכויותיו לזכויות המשיבים 3-4.
 
סוף דבר
 
  1. הערעור נדחה.
 
  1. הנני מחייב את המבקש לשלם למשיבים 1-2 יחדיו שכ"ט עו"ד בס"ך 5,000 ₪ (סה"כ לשניהם) בצירוף מע"מ כחוק, ושכ"ט עו"ד בסכום זהה ובצירוף מע"מ כחוק, למשיבים 3-4 (סה"כ לשניהם).
 
 
 
  1. הוצאות ההליך, כמפורט לעיל, ישולמו מן הפקדון לב"כ המשיבים 1-2 ולב"כ המשיבים 3-4. יתרת הפקדון תושב לידי ב"כ המבקש.
 
 
 
5129371
54678313שאול שוחט 54678313-1569/08
ניתן היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) בהעדר.
__________________
שוחט שאול, שופט
 
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
 
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
 
כ ��+&�����> 
 
 
5129371
54678313שאול שוחט 54678313-1569/08
ניתן היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) בהעדר.
__________________
שוחט שאול, שופט
 
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
 
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
 
מניה שוחט 23, אזור | 077-3393831 | פקס: 0773393834

ייעוץ שיווקי
 פרסום בגוגל בית לעסקים
לייבסיטי - בניית אתרים