גונן אללוף

משרד עורכי דין

 

התחברות לחברים

 
זכותה של ידועה בציבור בדירה שלא רשומה על שמה גוברת על הסכם המשכנתא



פסק דין בתביעה שהוחזרה לבית המשפט המחוזי לאחר שבית המשפט העליון קיבל ערעור על פסק דין קודם במחלוקת וקבע כי שטר משכנתא שמכוחו פתח בנק הפועלים בהליכי הוצאה לפועל למימוש דירה תקף. בדיון דנן מתבקש בית המשפט להכריע בשאלת מעמדה של הדירה במצבת הנכסים והיחסים הרכושיים משפחתיים של המשיבים כבני זוג.
.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כב' השופט מגן אלטוביה, קיבל את טענות המבקשים, בקובעו כדלקמן:
משנמצא כי מחודש מאי 1996 רכש המבקש זכות בעלות אישית בחלק מהמקרקעין המיועד לבניית דירת מגורים, ומשנקבע בפסק הדין שהמבקשים חיו חיים משותפים החל משנת 1995, במועד זה (מאי 1996)
קמה למבקשת זכות במחצית מהזכויות במקרקעין שיועדו לבניית דירת המגורים של בני הזוג, מכוח הלכת השיתוף.
 זכותו של הבנק מכוח שטר המשכנתא התגבשה ביום 12.12.1996, מועד רישום המשכנתא בפנקס המקרקעין. למבקשת זכות קניין שביושר על מחצית הזכויות בדירה, ונוכח זאת נראה כי זכות זו מתנגשת בזכותו המאוחרת של הבנק מכוח שטר המשכנתא.
לפיכך, ובהתאם להלכה הנהוגה במקרים כאלה, יש להחיל על המקרה דנן את הוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין הקובע, כי אם התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לבזכותו עדיפה.
זכותו של הבנק נרשמה בפנקס המקרקעין ועל כן במקרה דנן בא בגדר הסיפא של סעיף 9, לפיה יש לבחון האם רכש הבנק את זכותו בתמורה ופעל בתום-לב בהתקשרותו עם המבקש בשטר המשכנתא ועד רישום זכותו בפנקס המקרקעין.
תום לבו של הבנק בקשר עם עסקת המשכנתא נבחן במסגרת פסק הדין הקודם ונראה כי בנסיבות שהתבררו הוכרע עניין זה לחובת הבנק. בית המשפט העליון קבע, כי הבנק הינו בגדר "נושה מקצועי" וככזה מוטלת עליו החובה האקטיבית לבדוק את מצב החזקה בנכס המשועבד ואין הוא יכול להסתמך רק על הרישום. זאת ועוד, מתצהירו של מנהל הסניף בבנק אשר טיפל בחשבונותיו של המבקש בין השנים 1995-1997, עולה כי הוא ידע שהמבקשים נפרדו והוא מתראה עם אשה אחרת. מכאן, שעובר לעריכת שטר המשכנתא ידע הבנק שלמבקש יש בת זוג.
במצב דברים זה היה על הבנק לברר את מצב זכויות בת הזוג במקרקעין, אף אם אינה מופיעה ברישומי פנקס המקרקעין, ומשלא פעל כאמור נהג בחוסר תום לב כלפי המבקשת ולכן זכותה גוברת.
סעיף 33 (א) לחוק הגנת הדייר קובע, כי החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, – יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש.
נוכח הוראה זו, המבקשת, המתגוררת עם המבקש בדירה, זכאית להיות דיירת מוגנת אם וככל שהדירה תימכר במסגרת הליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל.
יתרה מכך, קובע בית המשפט, אין בויתור של המבקש על זכותו מכוח הוראות חוק הגנת הדייר וחוק ההוצאה לפועל (סעיף 22 לשטר המשכנתא), כדי לגרוע מזכויותיהם של המבקשת ובנה.

הפ (תא) 1106/04 הורש קריסטין נ' בנק הפועלים בע"מ 
מניה שוחט 23, אזור | 077-3393831 | פקס: 0773393834

ייעוץ שיווקי
 פרסום בגוגל בית לעסקים
לייבסיטי - בניית אתרים