גונן אללוף

משרד עורכי דין

 

התחברות לחברים

דרישה לפירעון מיידי של החוב בגין הטלת עיקול על הרכב המשועבד לבנק על ידי צד שלישי אינו חוסר תום לב גם אם לא היה פיגור בתשלומי ההלוואה.

במקרה דנא התובע הגיש כנגד בנק, תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית ובגין עוולה לפי חוק איסור לשון הרע וכן למתן סעד הצהרתי, לפיו ייקבע כי התובע לא הפר את ההסכם בינו ובין הבנק וכי לא היה מקום לתפיסת רכבו ע"י הבנק לפי החלטתה של הרשמת בלשכת ההוצאה לפועל שניתנה במעמד צד אחד, בשעה שלא היה לתובע חוב לבנק בגין הלוואה אותה הוא נטל מהבנק לצורך רכישת הרכב. הבנק טען, כי הוא פעל בתום לב ובסמכות כאשר ביקש לממש את זכותו החוזית בממוש הרכב מחמת עיקול שהוטל עליו ע"י צד ג'.
 התובע טען כי הוא ביקש לרכוש רכב חדש בבעלות משותפת לו ולאשתו. לצורך כך, הוא ביקש וקיבל הלוואה מהבנק בסך 118,915 בעוד מחיר הרכב ברכישתו היה בסך של 150,000 ₪. הבנק, שעיסוקו במתן הלוואות, שיעבד את הרכב כתנאי למתן ההלוואה. במפתיע, וללא כל התראה או ידיעה של התובע בוצע ביום 4.3.2010 עיקול על הרכב ע"י הבנק הבינלאומי הראשון. לא היה בידו לדעת על העיקול, בהיעדר חוב כלשהו שלו ובדיעבד, התברר לו כי החוב הוא של חתנו, ארז קוריאל ושל חברת וידאומית בע"מ ובהיות אשתו, ערבה להתחייבויות של חתנו.
התובע הוסיף וטען כי הוא הופתע מהגעת מעקלים לביתו על מנת לתפוס את הרכב, עקב החלטתו של הבנק לדרוש את מימוש הרכב כמשכון ולמינוי כונס נכסים במעמד צד אחד, למרות עמידתו בכל תשלומי הליסינג של הרכב ומבלי שניתנה לו כל התראה בנדון. בבירור שערך עם הבנק, נמסר לו כי הפעולות בוצעו על ידו עקב חשש מעיקולים שנירשמו כנגד אשתו (בהיותה ערבה לחובותיו של חתנם). לא הועילו ניסיונותיו, להבהיר לבנק כי הוא אינו ערב להתחייבות של חתנו וכי הרכב רשום על שמו ולא ע"ש אשתו בהיותו הלווה היחיד, ללא אשתו והרכב, נמכר ע"י הבנק.
בנסיבות אלו טען התובע כי הבנק פעל בחוסר תום לב, משלא הודיע לו על העיקול, לא בחן את מהות העיקול של צד ג' על הרכב לרבות שיעורו. גם בהנחה, שהוטל עיקול יש לצפות מהבנק כי יודיע לו עליו תוך זמן סביר, על מנת להסדיר את העניין ולהביא לסילוקו של העיקול שנירשם. הבנק, שידע כי הוא בעל הזכויות ברכב וכי ההלוואה משולמת כסדרה, החליט על כן שלא כדין לממש את הרכב.
 
מנגד, טען הבנק כי לטענת התובע, ביום 10.3.2010 הודיע לו ב"כ צד ג' כי בכוונתו לנקוט בהליכים למימוש העיקול הרשום לטובת הבנק הבינלאומי הראשון ולמינוי כונס נכסים על הרכב. הודעה זו לא הועברה לתובע או לאשתו. למרות שהנתבע השיב לצד ג' כי מנתוניו עולה שהרכב הוא בבעלותו ולא בבעלותה של אשתו ואף, שהיטב היה ידוע לבנק כי ההלוואה משולמת על ידו כסדרה, החליט הבנק לממש את הרכב והודיע לב"כ צד ג' כי הוא מתנגד למינויו ככונס נכסים על הרכב. הבנק גם לא גילה את כל האמת בפני ראש ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו במעמד צד אחד בדבר עמידתו בתנאי ההלוואה ועל היעדר חשש מהפרת תנאיה.
 
בית המשפט דחה את התביעה כנגד הבנק ופסק כי מעיון בכתב התביעה עולה, כי מדובר ב"טענת פרעתי" במובנה הרחב אשר היה על התובע להעלותה בפני ראש ההוצאה לפועל ובכך להביא לבירור בפניו את שאלת הפרת ההסכם שבגינה, הוחלט על מימוש הרכב ובהיעדר טענה כנגד תוקפו של המשכון. לא היתה מניעה מצד התובע להעלות את טענותיו כנגד חוסר תום הלב של הבנק בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל , במסגרת טענת פרעתי לאור טענתו על הפרה מזערית של ההסכם.
 
בית המשפט ציין כי במסגרת דיון בטענת פרעתי, היה נדרש ראש ההוצאה לפועל לבחינת שיקולי תום לב בבואו להכריע בבקשה לביטול החלטתו על מימושו, אילו רק טרח התובע להגיש בקשה בנדון לראש ההוצאה לפועל. 'דרך המלך' לתקיפת המימוש של הרכב היא בתקיפת החלטתו של ראש ההוצאה לפועל או להשגה עליה על פי סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, בהגשת ערר או ערעור. הגשת תובענה לסעד הצהרתי לתקיפת הליך שהתקיים בפני ראש ההוצאה לפועל, הינה בגדר ניסיון לפעול "בדלת האחורית".
 
עוד ציין בית המשפט כי בהגשת התביעה, היקשה התובע על עצמו דווקא וכן על הבנק, בהימנעו מפנייה לראש ההוצאה לפועל על אתר עם מתן ההחלטה על מנת להביא לביטולה או בהגשת ערעור עליה, כפי שהיה עליו לעשות כדי למנוע בזמנו את מימוש הרכב. אילו התקבלו טענותיו בפני ראש ההוצאה לפועל או במסגרת ערעור על ההחלטה, ממילא היה בידו להגיש מאוחר יותר תביעה כספית בעילה נזיקית ובעילה של לשון הרע ולא היה בתקיפת ההחלטה, כדי לכבול את ידיו מהגשת אותה תביעה כספית.
 
בנסיבות העניין דחה בית המשפט טענת התובע בדבר חוסר סמכות עניינית. שכן, החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה.בעניינו של התובע, התקיימו מספר אירועים אשר כל אחד מהם, איפשר לבנק להביא לפירעון ומימוש מיידי של המשכון. בראש ובראשונה, הטלת עיקול על המשכון ואירוע נוסף במתן הצהרה שאינה נכונה או מדוייקת ע"י התובע בדבר מס' הבעלים על הרכב וכן, חשש לפגיעה בנכס הממושכן עקב הטלת עיקול עליו ע"י צדדים שלישיים ומשביקש צד ג' להתמנות ככונס נכסים על הרכב.
 
עוד קבע בית המשפט כי מבחינה חוזית גרידא, עומדת לבנק הזכות לממש את הנכס בהתאם להסכם, אם יוכח לפי העדויות כי פעולות או מחדלים מצד התובע בקיום ההסכם יש בהם כדי ליצור נסיבות הנכנסות לגדר האירועים, או איזה מהם. ההסכם בין הצדדים מותיר לבנק זכויות רחבות לממש את הרכב לאור הטלת העיקולים עליו ועצם הדרישה כשלעצמה, לפירעון מיידי של החוב בגין הטלת עיקול על הרכב אינה חוסר תום לב ויש לבחון את הדברים לגופו של עניין ולאור הנסיבות.
 
משהופר ההסכם ע"י התובע, התפיסה של הרכב בוצעה כדין ובהתאם להחלטתו של ראש ההוצאה לפועל. כפועל יוצא, לא קמה לתובע זכות לפיצוי בגין הליכי התפיסה שבוצעו כדין לרבות בגין עוולה של לשון הרע, משהופרו תנאי ההסכם לפיו נקבע כי יינקטו הליכי מימוש של הרכב בגין הפרתו ובכלל זה, אם יוטלו עיקולים על הרכב. לפיכך, נדחית גם התביעה למתן סעד הצהרתי לפיו התובע לא הפר את ההסכם וכי לא היה מקום לתפיסת הרכב.


ת"א (שלום ירושלים) 10070-04-10 צבי רותם נ' בנק ירושלים בע"מ
 
מניה שוחט 23, אזור | 077-3393831 | פקס: 0773393834

ייעוץ שיווקי
 פרסום בגוגל בית לעסקים
לייבסיטי - בניית אתרים