גונן אללוף

משרד עורכי דין

 

התחברות לחברים

 
שיקולים בביטול הגבלה על הוצאת רשיון נהיגה בהוצאה לפועל

מול זכויות המערער לחופש תנועה ולחופש עיסוק, עומדות זכויות המשיבים, כמו גם האינטרס הציבורי לכיבוד פסקי דין ולקיומם. בנסיבות העניין עולה, כי המערער הנו בעל יכולת המשתמט מתשלום. תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי רשם ההוצאה לפועל כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו.


במקרה דנא דובר על ערעור על החלטת הרשם לפיה הגבלת הרישיון שהטיל על המערער תבוטל בכפוף להפקדת ערובה סך של 20,000 ₪. לבקשת המערער נקבע כי הערובה יכול ותופקד בשני תשלומים. תיק ההוצאה לפועל נשוא ערעור זה, נפתח ביום 28.04.1993, ויתרת החוב בו עומדת על 500,000 ₪ בקירוב. כנגד המערער מתנהלים 13 תיקי הוצאה לפועל נוספים, ביתרת חוב כוללת של כמעט 6,000,000 ₪, ביניהם שני תיקים שאינם ברי איחוד בהם יתרת חוב כוללת של כ- 5 מליון ₪. עד להטלת ההגבלה על רישיון המערער – לא שילם המערער, ולו תשלום אחד, על חשבון סילוק יתרת החוב. המערער מיקד את טיעוניו בשמירה על כבודו כחייב ויכולתו לשמור על רמת חיים מינימאלית, על מנת שלא יהפוך לנטל על החברה. לדידו יש להעדיף את כבודו ורמת חייו, על פני כבודם של הזוכים ורמת חייהם.

בית המשפט קבע כי מול זכויות המערער לחופש תנועה ולחופש עיסוק, עומדות זכויות המשיבים, כמו גם האינטרס הציבורי לכיבוד פסקי דין ולקיומם. בנסיבות העניין עולה, כי המערער הנו בעל יכולת המשתמט מתשלום. תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי רשם ההוצאה לפועל כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו. תכלית חקיקת ההגבלות שנוספו לחוק ההוצאה לפועל בתיקון 29, ובכללן ההגבלה נשוא ערעור זה, הנה לשימוש תחליף למאסר חייבים, והן נועדו לשמש כלי אפקטיבי להביא את החייב לפעול לתשלום חובותיו. כל זאת במקרים הראויים, לאחר שנעשו ניסיונות גבייה בתיק ההוצאה לפועל, ותוך הפעלת שיקול דעת רשמי ההוצאה לפועל. ככלל, רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, ולהתנות את הביטול בהפקדת ערובה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרה זה היה מקום לבטל את ההגבלה על רישיון הנהיגה של החייב. זאת משום שסעיף 66א(6) קובע שתי אפשרויות, אשר בהתקיים אחת מהן לא תוטל ההגבלה על הרישיון: האחת, כאשר "הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב", והשנייה, כאשר "רישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו". החייב טען כי הוא נהג מונית, ולפיכך הטלת ההגבלה פוגעת פגיעה ממשית בעיסוקו. בנוסף, לטענתו, הוא גם פוטר מעבודתו כנהג מונית וההגבלה גם פוגעת אנושות ביכולתו לשלם את החוב. לשון החוק כפי שהיא כיום, אינה מותירה כל מקום לשיקול דעת במקרה דנן, והיא אינה מאפשרת הטלת הגבלת רישיון על מי שעיסוקו ופרנסתו תלויים באופן מוחלט בנהיגה (נהג מונית וכדומה) אף לא במקרה של החייב דנן המשתמט כבר כ-20 שנה מתשלום חובותיו.

עוד ציין בית המשפט כי אין זה סביר שבמקרה כמו זה העומד לפניו, של חייב בעל יכולת המשתמט מחובותיו במשך כעשרים שנה  לא יהיה שיקול דעת לרשם, לשקול הטלת ההגבלה חרף הפגיעה בעיסוקו של החייב. לא יכול להיות מקרה מקומם יותר מהמקרה דנן, של אי תשלום חובות שנים ארוכות, תוך התעלמות מהחלטות, פסקי דין וצווים על ידי אדם שעיסוקו בנהיגה, כאשר החוק לא מאפשר הטלת מאסר. האיסור הגורף על הגבלת רישיונו של מי שעיסוקו נהיגה גורר תוצאה קשה, וספק אם המחוקק נתן את דעתו למקרים קשים אלה, שכן המחוקק מותיר את הזוכה ללא כל מענה. פקודת מאסר לא ניתן להטיל, ואת הסעד הכי אפקטיבי לא ניתן להטי

רע"צ 1712-10-11 בן דוד נ' חיים קליאוט / שלום חדרה, כב' השופטת הדסה אוסיף  

 
מניה שוחט 23, אזור | 077-3393831 | פקס: 0773393834

ייעוץ שיווקי
 פרסום בגוגל בית לעסקים
לייבסיטי - בניית אתרים